פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' אגד תיור ונופש בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 4/11/2010 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

התובעת פנתה לנתבעת במכתב דרישה ביום 2.12.2010, בו דרשה את מלוא הסכום מהנתבעת. בעקבות מכתב הדרישה סוכם על תשלום של 1,796 ₪ מצד הנתבעת.

ביום 23.1.2011 חתמה התובעת על כתב קבלה ויתור ושחרור מודפס (להלן: "כתב הסילוק"), אשר בתחתיתו הוסף בכתב יד: "כסכום שאינו שנוי במחלוקת".

על מנת לסבר את האוזן, ביום 1.3.2011 שולם על ידי הנתבעת לתובעת הסך של 1,796 ₪.

עתה, הצדדים חלוקים ביניהם בדבר פרשנותו של כתב הסילוק שנשלח מטעם התובעת.

במהלך הדיון ב"כ הצדדים העלו טענותיהם בעל-פה מבלי שנשמעו עדויות, הגם שאין חולק כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת וגרם לנזק.

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובעת, נשלח כתב סילוק לנתבעת, על סכום שאינו שנוי במחלוקת. אולם לא היתה בכוונת התובעת לוותר על היתרה.

הנתבעת עשתה דין לעצמה ולא שילמה את ההפרש שהיה עליה לשלם, וזאת למרות פניותיה של התובעת.

לאור האמור מבקשת לקבל את מלוא התביעה בצרוף שכ"ט עו"ד ואגרת בית משפט.

לטענת ב"כ הנתבעת, לאחר קבלת מכתב הדרישה הראשוני, העבירה התובעת כתב סילוק עליו חתמה התובעת, לפיו תקבל פיצוי בסך של 1,796 ₪, וזאת כנגד סילוק סופי ומוחלט של כל תביעותיה בגין התאונה דנן.

לא זו אף זו, מציין ב"כ הנתבעת כי המכתב הנוסף שנטען שנשלח אליהם, לא התקבל אצלהם ואף לא צורף לכתבי בי דין.

יתרה מכך הדגיש כי הנתבעת לא היתה משלמת את הסך ששולם אילו היתה מעלה על דעתה שהתובעת תפנה לבית המשפט ותגיש תביעה על יתרת הסכום.

לאור האמור, יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעת בהוצאות הדיון.

דיון והכרעה:

אין חולק כי בעקבות התאונה דנן, שלחה התובעת לנתבעת מכתב דרישה בו דרשה את מלוא הסכום מהנתבעת.

הנתבעת מצידה הסכימה לתשלום של 1,796 ₪, וכפי שהסביר ב"כ הנתבעת, זו האחרונה הסכימה לשלם סכום זה, כסכום של פשרה, וזאת על מנת לחסוך בזמנו של בית המשפט ולהמנע מהליכים מיותרים.